הייטק-לנד

כל הזמן הוא ממהר. רץ מחדר לחדר. דוהר במסדרונות. הזמן נגמר לו והוא מביט בשעון במין עווית קבועה. מושיט את שורש כף היד אל מול העיניים וממצמץ שלוש פעמים. הזמן שעובר, שנייה אחרי שנייה, דוחק בו כמו פרץ רוח על מפרש.

וכך, במהירות גוברת והולכת, הוא שט על אוקיינוס של בטון. הזמן אוזל ודוחף אותו הלאה להתנפץ על גלי משימותיו האינסופיות. לאן שלא יפנה, ענני סערה כהים באופק ונדמה לו שבזכות ריצתו הבלתי פוסקת הם מתעכבים שם מלהתרגש עליו.

יום אחד קרה דבר לא צפוי. פתאום נעצר והכול מסביבו קפא. הוא נעמד במקום, מתנשף בכבדות ומצמץ שלוש פעמים בעיניו. לידו תלתה באוויר כוס קפה שהפיל תוך כדי ריצתו. טיפות חומות נצנצו דוממות כמו אבני חן אפלות תחת אור הניאון.

המסדרון של מחלקה 12ב', ארוך ואת סופו לא יכול היה לתפוס, החשיך ונראה לו פתאום לא מוכר. ליבו נרעד ורגש שלא הכיר עלה ודגדג בקצה שפתיו ואפו.

הכול סביבו קפוא והנה הוא חי ופועם. נלחם עוד רגע ביד שהתרוממה מעצמה לעבר עיניו, והנה נשאב כולו כהרף עין אל תוך החשיכה שבקצה המסדרון.

4 מחשבות על “הייטק-לנד

  1. אחת הסדרות הטובות שלך. הטקסט והתמונות ממש שאבו אותי לכמה רגעים לעולם אחר..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s