חלומות ברזל וגריז

כמו בכל יום בחמש, בסיום המשמרת, ארקדי היה יוצא משער המפעל, התיק עם בגדי העבודה המלוכלכים על כתפו וצועד לעבר מכוניתו. את הסובארו הלבנה שלו החנה כל יום באותו מקום, כך שרגליו לקחו אותו אליה באופן כמעט מכני.

בדרכו הקצרה אל המכונית, הספיק ארקדי להביט בעצי הברוש הכהים שעמדו לצד כביש הגישה – מבטו נמשך לצמרות. בעיר הולדתו הרחוקה צמחו ברושים כאלה, בחורף היו מלבינים משלג רענן ובקיץ מטילים צללים ארוכים לקראת השקיעה.

ארקדי פתח את דלת המכונית, זרק את התיק על המושב שליד הנהג, התניע והדליק את הרדיו.

בדרך לביתו עצר במרכז המסחרי וקנה לבתו בית בובות קטן עם גג ורוד.

7 מחשבות על “חלומות ברזל וגריז

  1. לא בטוח שהבנתי את כל העניין עם ארקדי,(גם לא את הקטע של הבית בובות) מה שאומר ,כנראה, שאני טמבל.

    • טוב, לפי הפוסט הקודם אתה כנראה בחברה טובה🙂
      לגבי ארקדי – יש כאן נסיון לצייר קו מקשר בין הדימויים הוויזואליים לאלו הכתובים.
      התמונות מראות פרטים מתוך נוף מתועש, בשילוב דימויי אחד של נדנדה המורכבת מצמיג ומשרשראות ברזל – דימוי המשלב בין העולם התעשייתי לעולם המשחק והילדות.
      הטקסט בא לקשור אותם יחד ולהוסיף נוף אנושי לזה התעשייתי.

  2. Well, I like Arkady's story, somewhat a little short tale about the common life of everyone of us. In the other hand, the pics… you, Tal, the little details whisperer😉.

  3. פינגבק: צווארון כחול, שמש צהובה | קליק'נ'רול

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s