חדר חושך לכל פועל

אז כן, אתה אחד מאלה שמסתובבים עם פרקטיקה משנות השבעים על הכתף. כבר התרגלת להתחמק באלגנטיות משאלות מציקות של זרים. למדת איך לפתח לבד בבית, אולי אתה אפילו מכין קפנול בעצמך במטבח.

אז כן, את יודעת מה זה פוש וכשאת מסתכלת על נגטיב מול האור את כבר עושה  invert בראש.

ובכל זאת, בסוף אתם סורקים את התמונות שלכם ומעלים לפייסבוק. לא חבל?

אתם יודעים שמגיע לכם משהו יותר טוב מזה. מגיע לכם לראות את התמונות שלכם מודפסות, בגדול, על נייר אמיתי. למשש ולהרגיש את הטקסטורה, להדפיס גלויות בגודל 6X9 ולתת לחברים מתנות מקוריות.

בשנה וחצי האחרונות ארגנתי לעצמי חדר חושך בסיסי במחסן מחוץ לבית. זה עלה לי ממש (באמת!) מעט כסף ועיקר האנרגיות שלי הושקעו בלמידה של איך לעשות את זה נכון. אחרי תקופת למידה קצרה, היום אני מדפיס להנאתי את הנגטיבים שלי בפורמטים של 35 מ"מ, 6X4.5 ו-6X6.

עכשיו הגיע הרגע לחלוק את הניסיון שלי גם איתכם, אחים אנלוגיים יקרים, בתקווה שלא תפחדו יותר מהחושך ותיקחו את הגורל בידכם.

אז נתחיל כמעט מהסוף, מהמטרה – ההדפס. כדי להפיק הדפס מנגטיב, כל מה שצריך לעשות זה להקרין דרכו אור על נייר צילום. כדי להשלים את המשימה הזו, צריך מכשיר שנקרא מגדל (enlarger). המגדל הוא למעשה מקור אור שעומד על עמוד ומקרין אור דרך עדשה מיוחדת על גבי משטח. המגדל מורכב משני חלקים עיקריים – ראש ומשטח. בראש יש נורה, מתחתיה נושא נגטיב ומתחתיו עדשה. העדשה אוספת את האור שעובר דרך הנגטיב ומרכזת אותו בפוקוס על גבי המשטח.

יש כל מיני סוגים של מגדלים ולא ארחיב על זה כאן. בעיקרון, יש מגדל ועדשה באורך מוקד ספציפי לכל פורמט. יש מגדלים מיוחדים להדפסה בצבע, אבל כולם מתאימים להדפסת שחור-לבן.

על המשטח מניחים את הנייר עליו מקרינים את האור, נייר כימי מיוחד, מצופה באמולסיה של חומר רגיש לאור. כדי להחזיק את הנייר במקום צריך להשתמש במתקן שנקרא איזל. אבל לא חייבים. לפני שהיה לי איזל השתמשתי ברצועות של מגנטים, איתם קיבעתי את הנייר למשטח מתכת. זה עובד מצוין.

כדי להפוך את הנייר שנחשף לאור לתמונה, צריך להעביר אותו דרך שלושה חומרים – מפתח, עוצר וקובע.

לפיתוח נייר משתמשים במפתח מיוחד לניירות, שונה מזה שמשתמשים בו לפיתוח סרטים. אני משתמש במפתח של קודאק שנקרא dektol. הוא מגיע בצורת אבקה שצריך לערבב אותה עם מים.

את המפתח, כמו גם את שאר החומרים, שופכים לתוך קערת פיתוח. קערות הפיתוח הן פשוט מגשים טיפה עמוקים במידות המאפשרות לדף לשחות בו בחופשיות. אפשר להשתמש בכאלה שמיוצרים במיוחד למטרה הזו, או להשתמש במשהו אחר שעושה את אותה עבודה.

אחרי זמן קצוב בתוך המפתח, בו התמונה מופיעה על הנייר, מעבירים אותו לקערה בה יש עוצר. תפקידו של העוצר הוא לנטרל את המפתח ולעצור את הפיתוח. העוצר שאני משתמש בו הוא חומץ סינטטי (9 שקל לבקבוק), אותו אני מדלל עם מים לריכוז של2%.

אחרי שעצרנו את הפיתוח, מגיע שלב הקיבוע. המקבע (fixer) מייצב את התמונה בכך שהוא מנטרל את חלקיקי הכסף המתכתי שפותחו והופך אותם להיות לא-רגישים לאור.

לאחר הקיבוע מעבירים את הנייר לשטיפה בקערת פיתוח מלאה במים. שם אפשר להשאיר אותו יחד עם אלה שיבוא אחריו עד לסוף העבודה ואז לשטוף את כולם.

אחרי השטיפה תולים את הפרינטים לייבוש על חבל כלשהו עם אטבי כביסה, או שמניחים לייבוש עם הצד המודפס כלפי מעלה, על גבי משטח.

ו…זהו!

יש כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם, כמו חושך, למשל. ניירות הצילום רגישים לאור חוץ מאור אדום באורכי גל מסוימים. כדי לא לעבוד בחושך מוחלט, אפשר להשתמש באור אדום מאוד מסויים (safe light). אני משתמש בנורת לדים אדומים עם טווח אורכי גל מאוד צר, פשוטה וזולה שקניתי בחנות לנורות. יש כמובן מנורות לחדרי חושך עם נורות מיוחדות ופילטרים, אבל אפשר להסתדר גם עם תחליף לא ייעודי וזול.

עוד דבר די חשוב הוא אוורור. הכימיקלים הבסיסיים לא מסוכנים, אבל האדים של הפיקסר יכולים לעשות בחילה וסחרחורת אחרי כמה זמן. מן הסתם, כשעובדים עם כימיקלים, כדאי שאוויר טרי יזרום בחופשיות דרך חלל העבודה. אני משתמש בוונטה פשוטה לחדרי שירותים.

קצת על עלויות.

אחרי המגדל והטיימר (אני את שלי קיבלתי במתנה) והעדשה (יש זולות ויש יקרות), הדבר הכי יקר הוא הניירות. ניירות פייבר (ניירות מנייר "אמיתי", בניגוד לניירות פלסטיק) איכותיים עולים הרבה. אמנם לא כמו מצלמה דיגטלית מהדור האחרון, אבל בכל זאת, המחיר יחסית לכמות הדפים הוא גבוה.

הכימיקלים זולים מאוד, כמה עשרות שקלים לכמות שמספיקה לפיתוח וקיבוע כמות אדירה של ניירות. כמו כן, גם כל הציוד הנלווה יחסית זול – צריך קערות פיתוח, איזל, מלקחיים, מד חום לנוזלים, כלי מדידה לנוזלים, פוקוס פיינדר (focus finder), טיימר מטבח קטן – את כל אלה אפשר למצוא בזול מאוד באיביי, בלוחות יד שניה או בחנויות ציוד יד-שניה.

מוזמנים לשאול אותי שאלות נוספות, אשמח לענות לכם בתגובות.

Welcome to the dark side

הדפסה מנגטיב 6X6 על נייר fomabrom variant III

הדפסה מנגטיב 6X6 על נייר fomabrom variant III

הדפסה מנגטיב 6X6 על נייר fomabrom variant III

הדפסה מנגטיב 6X6 על נייר fomabrom variant III

סולרזיציה

סולריזציה

הדפסה מנגטיב 6X4.5 על נייר fomabrom variant III

הדפסה מנגטיב 6X4.5 על נייר fomabrom variant III

25 מחשבות על “חדר חושך לכל פועל

  1. רציתי לדעת איפה אתה משיג את המפתח dektol, היות ואני מחפש לקנות בארץ בלי לייבא אותו במחירים גבוהים. השימוש שלי בו הוא לגיוון של הדפסות ציאנוטיפ שאני עושה.

    תודה

    • אהלן תומר!
      דקטול קניתי פעם אחת בפוטופילם ופעם שניה ביוגנד. ביוגנד עשו לי הנחה כי נראה לי שהם פשוט רצו להפטר מהמלאי שלהם. אם אני לא טועה זה עלה משהו בסביבות 50 ש"ח.
      מוזר שאתה מדבר על מחירים גבוהים – דקטול הוא אחד המפתחים הזולים והנפוצים, האין זאת?
      אשמח לשמוע על התהליך שלך ולראות משהו מעבודותיך.
      שבת שלום,
      טל.

  2. שלום!
    רציתי לדעת איזו ונטה יש לך בדיוק – כי יש כאלה שעולות 200 ש"ח ואחרות שעולות גם 1000. אז אני תוהה איזה מהן אני צריכה. כמו כן, אם תוכל לרשום לי את דגם הנורות שאתה עובד איתן זה יהיה טוב. תודה!

    • היי יעל!
      אצלי מותקנת ונטה מאוד בסיסית, בטח מהאלה של ה-200 ש"ח ומטה. את הונטה מיקמתי מעל המגש של הפיקסר, כך שהיא שואבת את האדים שעולים ממנו. איוורור של חדר חושך הוא עניין אינדיבידואלי ותלוי באיזה כימיקלים את משתמשת – ההמלצה האידיאלית היא להתקין שתי ונטות – אחת ששואבת אויר החוצה מעל הכימיקלים ושניה שמכניסה אויר טרי מבחוץ, בצד הנגדי של החדר. אני לא עובד עם כימיקלים מסוכנים כמו למשל טונרים וכאלה, כך שהצורך שלי באוורור הוא מינימלי ובעיקר קשור לנוחות בעבודה. אצלי האיוורור רחוק מלהיות אידיאלי ומדי פעם אני פשוט פותח את הדלת ונותן לאויר טרי להכנס.
      בקשר לאור הביטחון (safe light), אני לא זוכר את הדגם המדויק של הנורה שלי. יש לי נורת לדים אדומה שמוציאה אור בתחום מאוד צר של אורכי הגל, משהו באיזור של 660nm. אני מכוון אותה שתאיר על התקרה וכמובן שבהתחלה עשיתי טסטים כדי לראות שהיא בטוחה ולא מערפלת את הנייר.
      את שלי קניתי בחנות שמתמחה בנורות ובגופי תאורה.
      בהצלחה ואשמח לעזור בכל שאלה!

  3. היי(: רציתי לשאול איפה קנית את המקרן (המגדל) ואת הפילם והנייר? ובכלל מאיפה אני יכולה לקנות את כל החומרים אם אני רוצה לבנות גם חדר חושך בבית…

    • היי. התשובה מאוד פשוטה – חומרים קונים טרי, מחנויות כמו פוטופילם בתל אביב או שמזמינים מחו"ל דרך האינטרנט (לא איביי).
      את כלי העבודה – כלומר, מגדל, טיימר, מגשי פיתוח, מיכל פיתוח לסרטים וכל השאר, כדאי לחפש בלוחות יד שניה – יש המון מציאות במחירים מצחיקים, לפעמים אפילו בחינם. עכשיו למשל, ראיתי מודעה של מגדל למכירה בלוח יד שניה בדי-ספוט. ממליץ לך להתחבר בפייסבוק לקבוצות הרלוונטיות ולהתחיל לשאול, מבטיח שמשהו יצוץ. אשמח לעזור לך למצוא ציוד. יכולה לצור איתי קשר דרך הפייסבוק.
      בהצלחה,
      טל.

    • שלום טל ותודה על השאלה!
      מה שמאפיין את האור האדום בחדר החושך, הוא טווח אורך הגל המצומצם שלו. למעשה, כל פתרון שמצמצם אור שיוצא מנורה לתחום צר של הספקטרום באזור ה-580 ננו-מטר, יכול להתאים. ישנן נורות ייעודיות אדומות, אותן אפשר להשיג בטח בפוטופילם. יש בתי מנורה מיוחדים ששמים בהם פילטר שמסנן את האור שיוצא מנורה רגילה, אותם אפשר למצוא יד שניה באיביי. אני אישית משתמש בנורת לד אדומה, שמוציאה אור באורך גל צר מאוד. מכיוון שהיא די חזקה, אני מכוון אותה כלפי התקרה. קניתי אותה ב-20 שקלים בערך והיא מחזיקה לנצח. בהצלחה!

  4. הי שלום
    מזמן אני מחפש נורה אדומה כפי שאתה מתאר, יש לך לינק לאותו לד? יכול לשלוח? תודה

    • אני קניתי מחנות שנקראת NVC. האמת שכל נורת לד עם אורכי גל צרים בסביבות ה-600 ננומטר יכולה להתאים.
      רק לא לשכוח לעשות טסטים כמובן!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s