מאוחר

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשעה שש לפנות ערב כבו כל האורות. בכל מצב עניינים אחר ונורמלי דווקא בשעה הזו כל האורות היו נדלקים – השמש נגרעת מהשמיים, פנסי הרחוב מופעלים על-ידי חיישנים ומפסקי החשמל בבתים מזרימים כוח לנורות באהילים. אבל כעת הכל שונה – האור נכבה והעולם נופל לחשכה. לשני הדורות האחרונים זה טבעי ככה – הם לא מכירים דבר אחר והוותיקים מקבלים זאת בפליאה, אך גם בהשלמה שכך זה היום והעבר נסגר בתוך עצמו, קיים רק בחלומות. במשך היום האור מציף כל פינה ומסלק את הצללים ונדמה שבהשוואה למה שזכרו המבוגרים, עוצמתו חזקה פי כמה. וככל שהאור חזק יותר במהלך היום, כך שחורה יותר האפלה שמגיעה בעקבותיו, כאילו מתקיים איזה דו-שיח ביניהם. מיום ליום מעמיקה החשיכה שלאחר שקיעת השמש. מצד אחד ישנה בהירות גדולה, כזו שממלאת ברוח טובה את הלבבות ומניעה אנשים לעשייה אך מצד שני, בסוף כל יום מגיעה הכהות.

שעת המעבר בין היום ללילה קיבלה מעמד מיוחד וחשיבותה מתעצמת מיום ליום. אנשים החלו חוששים מחציו השני של היום ובמיוחד מהקולות – רוחות הערב נושאות איתן חריקות ולחישות, כמו הרעש שמשמיע אוויר רעיל ולוהט המשתחרר ממיכל חלוד. לכן אין זה פלא שלישוב הגיעו שמועות על טקסים עתיקים שהחלו להיערך שוב. אמונות עלומות ופחדים חדשים.

13 מחשבות על “מאוחר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s