Under the bridge

ברזלים וזכוכיות

סבנטיז אצלי בסלון

לילה. חם בחוץ והלחות גבוהה. אני פונה שמאלה ברמזור ויורד ברמפה אל מתחת לגשר. מסביב דמויות חומקות מאלומות האור הצרות של פנסי הטויוטה שלי. אני מחנה בסיבוב את הרכב בצד הכביש על דרך עפר וענן אבק עולה ומכסה את השמשה הקידמית. פתאום דפיקה על החלון. אני יוצא החוצה למרק הבלתי-אפשרי של רמת גן באוגוסט ומוצא עצמי מול הענק החביב. בגובה שני מטר ושיער כסוף, ג'רי אומר, "מזגן! יש לך באוטו מזגן?!?". אנחנו נכנסים פנימה וניגשים לעסקים.

ג'רי מוציא חולצה מגולגלת בצרור ופותח אותה לאט. מה שיש בפנים נראה כבד. ואכן, הוא מוציא מתוך הבד קובית מתכת שחורה עם זכוכית מבריקה וכתובת Nikkormat חרותה לה על החזית בלבן. בידיים מזיעות אני לוקח אותה ממנו ומלטף את המתכת הקרה. "זה הדבר האמיתי, אה ג'רי?", אני מחייך. "הכל עובד פיקס", הוא מתגאה וגעגוע בקולו.

אני מוציא מתא הכפפות את הפנטקס Spotmeter V שלי ומגיש לו אותו. "אולי תחזור לפורמט גדול", אני מנסה עליו מניפולציה זולה. "נראה", הוא מצליח להתחמק מהמלכודת.

אחרי שעה קלה של שיחת פריקים של וינטג' אנחנו נפרדים בידידות ומבטיחים להפגש שנית לסיבוב צילום, אולי הפעם לאור היום ובלוקיישן פחות מפוקפק.

כבדה, שחורה ומדליקה! הניקורמט של ג'רי, בסטודיו מייד-אין-איקאה אצלי בביתה החדש.

כבדה, שחורה ומדליקה! הניקורמט של ג'רי, בסטודיו דה-לה-שמאטע שלי, בביתה החדש.

איזה כיף לצלם עם הניקורמט! הדבר הבולט הראשון הוא המשקל. היא כבדה. שימו עליה עדשה חמישים מברזל וזה ממש כמו להחזיק מטיל זהב קטן. אבל למרות המשקל, המצלמה יושבת בנוחות ביד. כשמצלמים אין צורך להזיז את הידיים כדי להגיע לכפתורים שונים ומשונים – הכל נמצא מתחת לאצבעות – בדגם הזה החליטו המהנדסים של ניקון לשים את ידית השליטה על מהירות התריס מסביב למאונט של העדשה. ככה יוצא שהיד השמאלית שולטת גם בצמצם, גם במהירות התריס וגם בפוקוס – גאוני. בטווח היד הימנית נמצאת ידית הדריכה, כפתור המחשף ובסמוך לו – כפתור לבדיקת עומק שדה. הארגונומיה של הניקורמט פשוטה ונכונה.

אבל עזבו אתכם מנוחות בתפעול. לניקורמט יש את אחת מהחלוניות לבדיקת מספר הפריים הכי מגניבה שראיתי. ממש כמו בלייקות למיניהן. מעבר להכל, החלונית הזו היא כנראה הסיבה בגללה נמשכתי לדגם הזה – זה פשוט עיצוב תעשייתי קלאסי ונהדר. בגלל הפיצ'ר הקטנטן הזה, המצלמה כולה נראית כמו איזה גאדג'ט צ'יזי מסרט ג'יימס בונד משנות השבעים.

שיק תעשייתי במיטבו!

שיק תעשייתי במיטבו!

תוך יום-יומיים העברתי בניקורמט סרט נסיון כדי לבדוק אם הכל בסדר – מד-אור, מהירויות תריס, חדירות אור. הסרט יצא מצויין – כל הפריימים נקיים מחדירות אור, חשופים ברובם נכון וסה"כ נראה שאין בעיות. הסרט בו השתמשתי הוא סרט ברגישות גבוהה ופג תוקף כמה שנים טובות – לכן התמונות מגורענות כהלכה.

לסיכום, הניקורמט מצלמה נהדרת – בנויה באיכות עילאית, יושבת יציבה ביד, כל הכפתורים נמצאים במיקומים מאוד חכמים והגיוניים. יש לי בבית כמה עדשות ישנות ונחמדות של ניקון והגיע הזמן שסופסוף אוכל להנות מהן!

כמובן, כמו תמיד, את הסרט שלחתי לפיתוח וסריקה אצל פנדה מעבדות.

10 מחשבות על “Under the bridge

  1. ראשית, תתחדש.
    שנית, סדרה המעידה שכוחה במותניה…ובעיני הצלם.

  2. הגשרים של מחוז רמת גן ~ אהבתי מאוד
    את הכתיבה, וכך גם את התמונות מבית מדרשך.
    משמח אותי לגלות את אהבתך לחיית הברזל של
    ניקון. לא עושים כאלו יותר.

  3. איזה סיפור מדליק, וכמובן התמונות. לא היתה לי מעולם ניקון. זו נראית קלאסיקה אמיתית!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s