עוד רגע אחד

השנה הייתה שנת שלוש מאות וחמישים ושתיים מאז הרגע המכריע. זכרון אותו יום נטבע באופן מלאכותי בכל אדם ברגע לידתו. כך חשבו וקיוו להבטיח לעצמם בטחון לדורות הבאים. קיוו שהזכרון החי והברור יקנן בכל נפש בעוצמה כזו, שלא יוכלו להבשיל בה טעויות העבר. כל אדם בעת הזו חי חיים חופשיים ומלאים, מספקים וממלאים, אך בתוך תוכם נשאו את הזכרון המר. היו מי שהצליחו לסגור אותו לבטח בתוך קפל תודעתי מוסתר היטב, אך לא לכולם היו את העוצמות הדרושות. את חלקם הכריע המשא.

"עוד רגע אחד, חכה".

הוא עמד בקצה, ממש על הסף, וקול קטן ועדין לחש לו באוזן את הדברים המתוקים האלה. בעומדו שם הרגיש ברוח הקרירה על הפנים, עולה ומסתלסלת מהעמק שתחתיו, מערסלת אותו. לרגע הרעיד בצמרמורת. אבל למרות הקרירות, הייתה שמש בשמיים. חזקה ומאירה, מערפלת את שדה הראייה בבוהק החזק שלה. ממרום מקומו הקשיב לנוף המתמשך.

ושוב הקול הדק באוזנו, "רק עוד רגע".

"אני מחכה", השיב.

מיד נפתחו השמיים וגשם ירד עליו בעוצמה. טיפות גדולות וכבדות שירדו מתוך שמים צלולים ונקיים מענן. הרוח הקלה שעלתה לפני רגע התחזקה וחישבה להפיל אותו מרגליו, אך בצעד מגושם וחצי קפיצה הצליח להשאר זקוף. סגר את אצבעותיו לאגרופים והתכונן לרגע הבא.

"אני מחכה", חשב.

עד אותו רגע ניסה לא פעם לתפוס את הסיפור כולו. אך העלילה במקרים כאלה נוטה להסתבך. העולם אליו נולד היה עתיק ומורכב שכבות על גבי שכבות, דחוסות יחד כמו חתך אדמה בחפירה ארכאולוגית. עד כדי כך מצב העניינים היה מסובך, שלעיתים קשה היה להפריד את המציאות מהחלום – כי הרי עברו כבר את נקודת האל-חזור הטכנולוגית, זו שפתחה בפניהם את הדלת אל העתיד הזוהר. כך חיו את החיים הארוכים, שטים על פניהם ומרגישים לעיתים כאורחים במציאות לא להם. והוא כמו כולם, צף והחליק על פני המראה הצלולה, בכניעה ובהשלמה.

אז עמד באותו הרגע על הקצה, ממש על הסף. וחיכה.

6 מחשבות על “עוד רגע אחד

  1. "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת." (ספר בראשית ב, טז-יז).
    אחת הסוגיות הסבוכות ביותר בתולדות האדם. זו בשלוב התצלומים , כאשר התפוזים הנפולים מהבהבים באור הרך משלימים יפה את הנאמר.
    אהבתי.

    • חזי, כמו תמיד אתה מכה בעוצמה על הנקודה בדיוק. לאחרונה אני נהנה לשכשך במימיה החמימים של בריכת אי-הידיעה.זה מעורר את היצירתיות, את הרגש ובאופן כללי מאוד מרגיע.

    • היי יורם,תודה! מה דעתך על התוצאות עם הסרט הזה? יש שוני מהטימקס לא? אני חושב על מעבר לסרטים הקלאסיים. עדיין לא סגור על זה, אבל נראה שיש כיוון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s