כמו חפרפרות

אחרי שנת האפס התחפרנו הכי עמוק שהצלחנו. לא היה זמן. הכל נעשה במהירות, אחרת לא היה לנו סיכוי. האדמה הפכה רעילה, האוויר התמלא גז מחניק. בנינו מערכת מנהרות מפותלת, כמו חפרפרות, אלו שהחקלאים בעולם הישן התאמצו כל כך למגר.

לפעמים אני חולם על העבר. זה קורה במיוחד אחרי שאני חוזר מסיור למעלה. השדים שנשארו מעל פני האדמה, באים איתי לא פעם חזרה למקלט. כשהם מצטרפים אליי לירידה מטה, אני מרגיש שהם יושבים לי על הכתף. כל הדרך למטה לוחשים.

חלומות על העבר נושבים כמו רוח בסתיו – רגע אחד הם מלטפים וברגע שאחרי מכים, כשנוסטלגיה חמימה נמזגת לתוך סיוט בוהק. האדמה החומה והעשירה, הגידולים הרעננים, שדרות הברושים החזקים שעמדו בכל סופה…. ואז, הבזק חד, מעוור, צובע הכול בלבן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s