אירוע מיוחד

השבוע נסעתי ליפו. לבקר חבר. כבר מזמן לא נפגשנו, אז היה לנו הרבה על מה לדבר וכמובן שהיה מאוד כיף ובין לבין גם אכלנו מסבחה. בדרך אליו נקלעתי אל בין הסמטאות של יפו העתיקה והתרשמתי מהיופי המיוחד של המבנים, מהטקסטורות השונות על קירות שמצופים בשלל חיפויים, כל אחד מהם מתקופה אחרת. תוך כדי השוטטות צילמתי כמה תמונות ושמחתי על שהבאתי איתי את הפרקטיקה שלי עם עדשת המיר הישנה. אני מאוד אוהב את הפרקטיקה הזו. אפשר להשיג אותה היום בעבור חופן קטן מאוד של דולרים, מה שממש לא מעיד על טיבה. כבר כתבתי כאן על ההנדסה הגרמנית ונפלאותיה, אז לא ארחיב הפעם. רק אומר שהלוואי עליי לעבוד ככה כשאהיה בגילה של הפרקטיקה שלי. היא קלה, פשוטה, בעלת עיצוב נעים לעין ונוחה לאחיזה. כל הכפתורים במקומות הנכונים והמכוונים זזים חלק. התריס עשוי מתכת וכשמשחררים אותו הוא משמיע מין "קלאק" כזה, שמשרה ביטחון בזה שהכל עובד כמו שצריך.

אחרי כמה ימים, במהלך הפסקה קצרה בעבודה, סיימתי את הסרט מהטיול ביפו. יצאתי החוצה עם המצלמה לפרדס הסמוך ותפסתי כמה חרקים עושים את מה שהם עושים, בזמן שאנחנו יושבים מול המחשב במשרד. בדרך הביתה ברכבת כבר התחלתי לחשב את משך זמן הפיתוח שאתן לסרט. עלתה בי תחושה של ציפייה והתרגשות – הלילה, אחרי שכולם ילכו לישון, אשאר ער עוד שעתיים ואפתח את הסרט. אני חייב לראות את התמונות שצילמתי במהלך השבוע החולף. הרגשה טובה הציפה אותי, כאילו עומד להתרגש איזה אירוע מיוחד.

וזה העניין – אני לא יכול להעלות על דעתי לחזור הביתה אחרי סיבוב, עם שום דבר חוץ מכרטיס זיכרון ועליו קבצים. לשבת (שוב) מול המחשב שעות ולעבד את התמונות כדי לקבל… מה בעצם? ערימת ביטים וירטואליים? תמונה על מסך שאני אפילו לא יכול לגעת בה? לא. הדרך ביני ובין התמונות שצילמתי, לא יכולה לעבור דרך אלגוריתמים וסליידרים בתוכנות מחשב. אני חייב להרגיש את זה בידיים. להריח את הכימיקלים, לשלוט בקונטרסט דרך מספר הפעמים בהם אני מנענע את מיכל הפיתוח. לסמוך על המיומנות והנסיון. להיכנס לטקס המרגיע הזה – להפעיל טיימר, לעשות טסט לפיקסר לראות שהוא עדיין עובד, לערבב חומרים עם ריחות משונים. להרגיש את חתיכת הפלסטיק הופכת לאט-לאט לחפץ מיוחד בעל משמעות.

מקץ כמה שעות, תליתי על אטב כביסה את הנגטיב, כדי שיתייבש.

 

 

 

 

7 מחשבות על “אירוע מיוחד

  1. נפלא, כהרגלך בקודש. נהיית פרופסור רציני לכל עניין הפיתוח – התוצאות מדהימות לחלוטין. אוהב ומתגעגע – וולטר

  2. Shalom,Tal!. I'm afraid, my friend, you are already sick. That insane liking for dangerous chemicals, oppressive dark rooms, and wandering carrying old-fashioned heavy metal and glass stuff, is driving you crazy. You need to visit the doctor, now!!!
    Seriously speaking, most of people think about the (obvious) visual qualities of photography, but only a few can enjoy those tactile ones. I hope you enjoy your sickness for a long time… Regards.

    • what can i say? the bug bit me hard this time. you are right about the majority of people seeing the obvious in photography. the sad truth is that most of the PHOTOGRAPHERS today overlook those nuances as well. they all just go out making files instead of photos.

      • I myself feel somewhat a schizophrenic dichotomy: only a little bunch of negs and paper prints of the little-big-guy but tons of files of him in the phone. Nevertheless, nothing to do with mom's one, you should see it.😉

        • speaking of taking family photos – i have a lot of files too, but every once in a while i take a photo of my family on film. i only need one every few months. and these are the ones that usually get printed for the album🙂

  3. …and they're the ones -I'm afraid- are going to last for years. I also do that you say, we're already in troubles trying to find something in the old pc's and phones. I'm going to print some of the digital files to make paper negatives and give them a try as alt processes prints, maybe oilprints which is an "easy" task. I'll tell you

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s