מתוך המערבולת

המערבולת. מי שנמצא בתוכה יכול לוותר על המבט הצלול, על השאיפות התמימות להבנה, על התפיסה כי הכל כאן יציב. האדמה רותחת. השמש מתפוצצת כל יום וחורצת קמטים חדשים בפנים. מי בתוך המערבולת? איך נדע? אולי זה אני? אולי זה אתה?

קו האופק רוקד את ריקודו תחת שמש הצהריים הלבנה. למרות שהוא רחוק כמרחק השמיים מהארץ וכמעט ונעלם תחת אשלייה מתעתעת, הרי הוא נמצא בעצם קרוב אל הלב. האדמה חמה. רוח מלטפת את שורות גבעולי התירס החזקים ומערבלת מערבולות בעלים הרחבים, הראש מסתחרר.

אל תדאג חבר, עוד מעט סתיו.

4 מחשבות על “מתוך המערבולת

  1. Fine as always, the very similar hard feeling. I don't know anybody in my photo amateur sorrounding who render that overwhelming mood in the pics better than you. I see it, figure it like a sort of "metallic" sadness. Your "Icons and Idols" looks like an endless series. As for everybody, there will be some pictures better than other but the whole is terrific.

    • thank you🙂 i like your definition of metallic sadness. i can find such emotion inside when tripping away with my camera.
      if i'm alowed to retrospect my own artistic endevours, i can speculate that when i worked on "idols and icons" i must've found and articulate a personal "style" and theme for the first time.
      since then i kept on digging in the same spot, more or less, probably because i just liked what i found deep inside my sub-consciousnes.
      it's a strange process i must addmit to myself every so often.
      and not an easy one for sure🙂

      • Have you ever felt the taste of an old spoon or fork made of steel into your mouth, or the smell of those rapair shops where they work metal pieces? Watching some of these pics from you makes me feel so. That's not a bad "personal style and theme", it must be an intimate link with the subject we choose, or maybe we're chosen by them.

  2. your interpretation of the "metalness" is interesting. i know exactly what you mean. i see the metal in a more futuristic chrome kind of way. but i guess the theme lends itself to a more rustic sqew.
    about finding the subject – i think that the subject lies within ourselves and the hard part (or the hard job) is to gain enough confidence and curiosity to reach for it.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s