בוקר עולה על השדות

טרקטור מושך עגלה רחבה ושטוחה בין החלקות. השמש עדיין לא זרחה והאוויר קר וטרי. מהאדמה הלחה עולה ניחוח רקבובית כאד מבין השורות, נוגע באפים הקטנים ונאסף מעל הראשים לסמיכת ערפל. על הנגררת מתנדנדות הרגליים, מחוברות לגופים מנומנמים, נעות יחד במקצב של דרך העפר. הטרקטור עוצר, כולם קופצים על הרגבים ומקבלים מעדרים. "גיוס נעים", קורא המבוגר, "בעשר יגיעו ארטיקים". וכך, מתפזרים בין השורות, הידיים העדינות אוחזות במעדר והשמש עולה אט-אט מעל קו האופק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s