הזמן קצר והמלאכה איטית

בחורף השמש שוקעת בחפזה. זוהי שעת אחר-צהריים מאוחרת ורוח קלילה מתחילה לנשוב ממערב, משחקת בצמרות עצי האבוקדו הגבוהים. אנפות בקר מצטופפות ועומדות בגמלוניות ליד השלוליות והאור משתנה במהירות. צריך לפעול בזריזות. אני מסתכל דרך עינית ריבועית זעירה, מסובב את גלגל הפוקוס במד-הטווח החיצוני וקורא את הספרות מהגלגל. את המרחק אני מתרגם בראש ממטר לרגל ומסובב את העדשה למיקום הנכון. ליד העינית של מד הטווח ישנה עינית נוספת – דרכה אני מודד את עוצמת האור בעזרת מד-האור הראותי (extinction light meter). את הערכים אני מכוון ידנית במצלמה – צמצם ומהירות תריס ואחר-כך דורך את התריס. מסתכל שוב, הפעם דרך הכוונת במצלמה ולוחץ על הכפתור שמשחרר את התריס.

20500001

כל אחד והמכונה שלו

כבר כתבתי כאן על האיזולט שלי – מצלמה בפורמט בינוני תוצרת אגפה משנות החמישים, עם מפוח ועדשה שמתקפלת לתוך הגוף כשהיא לא בשימוש. יש משהו זני בשימוש במצלמה כזו – החוויה ראשונית ובסיסית ומצריכה ערנות ושליטה טכנית במקביל לתהליך היצירתי. מכיוון שהמצלמה ידנית לחלוטין, כל חישובי החשיפה וקביעת הפוקוס נעשים במחשב שנמצא בין האוזניים. זה תמיד דבר טוב ומומלץ למי שמרגיש קצת חלוד.

לאיזולט עדשה בעיצוב בסיסי של שלושה אלמנטים. בצמצמים פתוחים היא מעט רכה, אך הופכת להיות חדה וקונטרסטית ככל שסוגרים אותה. לאזורים מחוץ לפוקוס יש נטייה לסיבוביות וציוריות מאוד נעימה וקרמית. כשמסתכלים על הצבעים שהיא מפיקה, קשה להאמין שהם תוצר של אופטיקה מלפני שישים שנה.

כדי לקבל מושג טוב לגבי איכות העדשה, עשיתי שימוש בסרט מסוג אקטר של קודאק, עליו כתבתי כאן בעבר. האקטר הוא סרט עם צבעוניות רוויה וקונטרסט מתון. התכונות הללו תורמות ליכולת שלו לקלוט ניואנסים מאוד עדינים של גוון ואור. בהיותו סרט כל כך איכותי, האקטר מספק במה נקייה לעדשת ה-Agnar ועוזר לה להוציא החוצה את כל האופי שלה.

גן השומרון הוא מקום נעים. מושב חקלאי קטן ליד כרכור, בו רוב החקלאים כבר פרשו מזמן, אך האווירה הכפרית ניכרת בכל פינה. ההיסטוריה המקומית מונצחת בשלטים ממוקמים בצניעות. ליד בית העם ניצבת כוורת של תיבות דואר כסופות. בשעת אחר-הצהריים הן מבריקות ומחזירות את אור השמש, רגע לפני שהערב יורד.

5 מחשבות על “הזמן קצר והמלאכה איטית

    • חזי תודה:-) הפשטות יודעת לקרוע מעלינו את המסיכות והמסכים שמסתירים מאיתנו את היופי הבסיסי של הקיום. בשבילי הפשטות היא ערך אליו יש לשאוף בכל מעשה יצירתי.

  1. אני לא יודע למה, זאת אומרת אני חושב שכן, אבל מתפלא מאוד שזה קורה: התמונה האחרונה ריגשה אותי מאוד. נדמה לי שיש בה כל מה שיש בשעת בין ערביים והצלחת לשלוח את התחושות כולן דרך המסך ובאמצעות התמונה.

    • שלום פנדה ותודה על תגובתך. אני מאוד שמח שהצלחת להתחבר בצורה כזו לאחת מהתמונות. אם אני מבין נכון אתה מתכוון לצילום עם הדלת זכוכית דרכה רואים את השמש. זו בערך השניה האחרונה לפני שהשמש נעלמה מאחורי העצים בדרכה להאיר את צידו השני של העולם. בשעת בין הערביים יש אפשרות לחוש משהו מהדואליות הנעלה. הדרך בה האור החם של היום מתערבב עם האור הכחלחל של הערב הוא קסום בעיניי. האקטר הוא סרט מושלם לטעמי כדי לתפוס את שני הקצוות הללו ברגע בו הם מלטפים אחד את השני ומחליפים משמרות.

  2. גם אני רציתי לומר שהתמונה האחרונה מעולה ואז ראיתי שיש עוד מישהו שחושב שככה.
    אין אפס, לא סתם אומרים שהשעות הטובות לצילום הן בזריחה ובשקיעה. האור בשעות האלו כל כך רך ונעים לעין.

    והצבעים נהדרים, השילוב בין העדשה לפילם עושה את העבודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s