במעבר

44240004

תקופות מעבר תמיד היו חביבות עלי. יש בהן משהו מרגש – מצד אחד אתה כבר לא איפה שהיית, ומצד שני אתה עדיין לא בדבר הבא. דבר אחד עומד להסגר בעוד דבר אחר עדיין לא נפתח. עניין אחד כמעט והסתיים בעוד עניין שני עדיין לא התחיל. התווך הזה, מרחב הביניים המעורפל, מאפשר למחשבות ולדמיון להתרענן.

לפני כמה חודשים נולד לי בן, אח לאחותו הבכורה. מתוק, חייכן ומהמם. ואתו כמובן נולדו נסיבות חדשות. הדבר הבולט לפריק של זמן פנוי כמוני, זו כמובן העובדה שכבר אין זמן פנוי. אם עד עכשיו הייתה לי פה ושם שעה לפתח סרט שחור-לבן, אז עכשיו אין לי דקה. שלא לדבר על הדפסות. מי בכלל יכול לחשוב על להיעלם לחצי יום למשחק עם כימיקלים במחסן, כשיש תינוק לגדל. אז ככה הדברים השתנו להם.

מי שעוקב אחרי הבלוג, בטח שם לב שצילום בשחור-לבן תופס חלק עיקרי מהעשייה היצירתית שלי. בשנים האחרונות אני חוקר ומעמיק לתוך העולם המונוכרומטי ונהנה לגלות דברים חדשים, מחדד את השפה האישית וממקד את הנרטיב. אבל לא רק שחור-לבן יש לי בראש. תמיד סקרן אותי צילום בצבע ומידי פעם אני אוהב לשבור את השגרה, כדי לגוון ולהתנסות עם סרט צבע כזה או אחר. אבל כמו תמיד, זה לא פשוט. המעבר בין מונוכרמטיות לצבעוניות הוא מעבר דרסטי. צילום בצבע הוא אחר לחלוטין – יש בו מימד שלם נוסף שאין בשחור-לבן. הצבע, מעבר להיותו הוא עצמו, הוא גם עולם שלם של ייצוגים ודימויים, אווירה, מצב רוח, רגש.

ובחזרה לנסיבות. מכיוון שפיתוח צבע דורש טיפה יותר התעסקות מפיתוח סרטי שחור-לבן, תמיד העדפתי לשלוח אותם לפיתוח במעבדה מקצועית ולא להתעסק אתם בבית בעצמי. דרך העבודה עם סרטי צבע מתאימה בדיוק לחוסר הזמן שיש לי כרגע. אני שם סרט במצלמה, מצלם אותו (החלק האהוב עלי), שולח בדואר את הסרט המצולם למעבדה ואחרי כמה ימים מקבל סריקות דרך האינטרנט. אין יותר איזי לייף מזה.

אז מכורח הנסיבות התחלתי לצלם בצבע. וכרגע אני ממש מרגיש את התהליך של המעבר. הראייה כולה עושה תנועה מורכבת, משתנה ומתאימה את עצמה לקבל את הרובד הנוסף, הצבעוני. אני רואה בתמונות שחוזרות מהמעבדה איך המונוכרומטי מתערבב עם הצבע. אני ער לזה שהמבט שלי מתחיל להרגיש את הצבעוניות של הדברים בנוסף לחומריות שלהם. ופתאום יש משמעות גם לגוון המסוים של האור בכל רגע נתון. והמשמעויות שיש לגוון הזה. או לגוון אחר. כבר עכשיו אני יכול להגיד שמדובר בהצפה חושית. יש משהו בצבעים שתופס את הלב ומוסיף מימד רגשי שאי-אפשר להתנהל אתו בקלות דעת.

אז הנה ההתחלה, שהיא בעצם גם המשך ובטוח היא גם משהו מרגש, כמו שיצירה תמיד הייתה בשבילי. דלת ומעבר לעולמות חדשים.

6 מחשבות על “במעבר

    • היי יוני תודה רבה! מסכים איתך שיש משהו מאוד מיוחד בתמונה הזו – אולי זה האור שבא מהצד בשילוב האובך הקל שיוצר מין ערפל חמים שכזה. בעצם, אולי זה דברים אחרים🙂 אולי ואולי, זה מה שיפה ביצירה ובהצגה שלה לאחרים – כל אחד יכול להמשיך את ההזיה שלך לאן שהוא רוצה!

  1. שלום לך מזל טוב ורק טוב
    מעניין איך אתה מתרגם את התמונה למשל: 42080017 לשחור לבן ?
    מניסיוני צריך להפריד בין שתי הדרכים שהולכות צמודות.

    • אהלן יגאל ותודה רבה על הברכות!
      את התמונה הזו כמובן שאי אפשר לתרגם לשחור לבן. אני מסכים אתך בזה שצריך להפריד בין שתי הדרכים.
      עניין הפוסט הזה הוא דווקא המעבר משחור לבן לצבע. אך זו הזדמנות להגיד כמה מילים על נושא ההמרות. מאז קום עלינו העניין הדיגיטלי שמאפשר לכל אחד להפוך תמונת צבע לשחור לבן, אני רואה יותר ויותר ניסיונות לא מוצלחים לדלג בין שתי השפות ולתרגם תמונה משפה לשפה. ברור שברוב המוחלט של המקרים התוצאה רחוקה מלהיות מוצלחת. אני טוען שכשיוצאים לצלם בשחור לבן, המוח נכנס ל"הילוך" מתאים והעין רואה את הדברים במונוכרומטיות. ולהיפך. כשיוצאים לצלם בצבע, העין רואה ומתייחסת למימד הצבעוני.
      על כן, כל המרה כמעט מצבע לשחור לבן, מסתיימת באיזה מין יצור כלאיים חצי-אפוי, שהווייתו נמצאת לא כאן ולא שם.

  2. תאור מרתק, כהרגלך.
    וחלוקת הזמן בין לבין, ברור למי העדיפות, אז שיהיה במזל ובריאות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s