בישראל 2016 הקונפליקטים הטריטוריאליים והתרבותיים מתחבאים מתחת לכל אבן. לפעמים נראה שכל מה שדרוש להם כדי לבצבץ ולנבוט הוא רק מפגש. מפגש אנושי פשוט, כנה, ישיר. את פאוזיה ומרים פגשתי ביום שמשי אחד בשדה תבלינים, בערוגת הכוסברה. משהו משך אותי להתקרב אליהן ולנסות לכלול אותן ברצף צילומי החקלאות שמעסיק אותי בשנים האחרונות. בירכתי אותן לשלום ושאלתי … להמשיך לקרוא
בין הבניינים המצוחצחים, הבוהקים בשמש יולי השורפת, עורב שחור מדלג בין הפחים ומחפש מזון. הוא מנקר בשקיות, מפשפש בין ניירות עטיפה חומים, מלקט פירורי בורקס. הרחוב עכשיו ריק. זולתו וזולת גבר כהה עור הגורר באטיות עגלת פחים, אין איש מסתובב מחוץ למשרדים הממוזגים. לא רחוק משם נמצא החוף. קרוב עד כדי כך, שמספיקה רק רוח קלה כדי … להמשיך לקרוא
הנוף תחת שמש החורף העדינה נותן עצמו למצלמה. האור הזוויתי מדגיש טקסטורות וטופוגרפיה, מספק מגרש משחקים למי שמחפש למצוא ולגלות את מה שמסתיר המקום. כל מקום. סרט הצילום ויסטה של אגפה מציע צבעוניות רוויה עם נטייה לצבעים חמים וטווח דינמי מוגבל, שמתבטא בקונטרסט גבוה. אני משער שהוא מותאם יותר לתנאיי מזג האוויר האירופאים ופחות לשמש הישראלית, … להמשיך לקרוא
היו אלה ימים יפים. בחוץ סערו השמים והדרכים התכהו, אך בתוך הבית דלקה האש. בפינת החדר המרכזי עמד תנור ברזל גדול ולידו ערימת בולי-עץ יבשים. האורן, שופע שרף, נדלק בלהבות בהירות, נושף לשונות אש. האיקליפטוס בער בשקט ובאריכות. הברוש בהתכלותו הפיץ ריח מבושם כקטורת. הזמן חלף מבלי שאיש שם ליבו אליו, כמו נחש התפתל בין … להמשיך לקרוא
"לא", הלל פסק בשקט ויצא מהבית. הבן נשאר לשבת ליד שולחן האוכל הצנוע. מחלון המטבח התגנבה קרן שמש זעירה אל החדר, שחשכת הלילה דבקה בו עדיין. האור שנכנס הצית צבע רך בכלי ארוחת הבוקר. לקח כפית, מרח ריבת משמש מתוקה על פרוסת לחם והשתהה כדי לסיים לשתות את הקפה. אחרי שפינה את השולחן יצא אל המטע, בעקבות אביו. … להמשיך לקרוא
אור החורף מביא אתו את בשורת המתינות. בניגוד לקיץ, בו כבר משעה מוקדמת השמש מתייצבת גבוה בשמיים ומכה על הנוף ללא רחמים, בחורף היא מנמיכה לכיוון האופק ומטיילת שם לאורך היום. קרניי האור מגיעות נמוכות ומידי פעם נשברות על ידי ענן חולף. אור החורף העדין עוטף את הנוף בשמיכה נעימה של הרהורים, כאילו לא שייך למציאות … להמשיך לקרוא
ליד העיר הכהה, בין פנים הארץ לקיצה, יש מקום סודי. על הכניסה אליו שומרים שני עצים זועפים ומספר האנשים שיודעים על קיומו גדול משניים, אך קטן משבעה. אומרים שהמעטים שגילו אודותיו, חזרו ומשהו בפניהם השתנה. ועוד מספרים שמי שעובר בדלת הרחבה ונעלם פנימה, לוקה בעיוורון רגעי וכשחוזרת אליו הראיה הדברים כבר לא נראים אותו דבר. כזה מין מקום זה, שאפילו … להמשיך לקרוא
רמי לא האמין שזה קורה לו. כמעט חודשיים של תכנונים מדוקדקים, הכיר כל שלב ושלב ועבר בראש על כל שנייה. בדק כל תסריט אפשרי. הפעם היה לבד בעסק, לא רצה שותפים. היה לו הרבה מה לסכן. כבר לפני שעלה לו הסטרט-אפ, החליט שזה יהיה האחרון. מספיק. כבר התלכלך יותר מידי שנים והנשמה שלו כבר זעקה ויצאה מכל … להמשיך לקרוא
קליק'נ'רול 