בישראל 2016 הקונפליקטים הטריטוריאליים והתרבותיים מתחבאים מתחת לכל אבן. לפעמים נראה שכל מה שדרוש להם כדי לבצבץ ולנבוט הוא רק מפגש. מפגש אנושי פשוט, כנה, ישיר. את פאוזיה ומרים פגשתי ביום שמשי אחד בשדה תבלינים, בערוגת הכוסברה. משהו משך אותי להתקרב אליהן ולנסות לכלול אותן ברצף צילומי החקלאות שמעסיק אותי בשנים האחרונות. בירכתי אותן לשלום ושאלתי … להמשיך לקרוא
אוהלה של מגדת העתידות נראה כמו מנורה סינית עשויה נייר – צהבהב ושקוף למחצה מאור הנרות שבפנים, בולט על רקע שמי הלילה השחורים. בכניסה ניצבו שני עמודים, על כל אחד מהם גולגולת מחייכת ולראשה זר פרחים. בפנים ישבה המכשפה, עגולה וכבדת גוף, מאחורי שולחן עץ מגולף בגסות. באוויר עמד ריח שומן חיות שרוף והתמזג בניחוח … להמשיך לקרוא
יש עוד זמן. מעט אומנם, אבל יש עוד כמה רגעים. שנייה לפני שהכול מתייבש ומצהיב. דקה לפני שהשמש תעלה גבוה בשמיים ותכה באדמה ללא רחמים. עכשיו זה הרגע המדויק. הצבעים בסוף האביב עשירים מאוד. הצמחייה כולה במעבר בין ירוק לצהוב – בין טרי לייבש – והגוונים מעמיקים. בקצה אחד של הסקאלה ירוק עמוק ובקצה השני – צהוב … להמשיך לקרוא
בין הבניינים המצוחצחים, הבוהקים בשמש יולי השורפת, עורב שחור מדלג בין הפחים ומחפש מזון. הוא מנקר בשקיות, מפשפש בין ניירות עטיפה חומים, מלקט פירורי בורקס. הרחוב עכשיו ריק. זולתו וזולת גבר כהה עור הגורר באטיות עגלת פחים, אין איש מסתובב מחוץ למשרדים הממוזגים. לא רחוק משם נמצא החוף. קרוב עד כדי כך, שמספיקה רק רוח קלה כדי … להמשיך לקרוא
איזה דבר נותן הרגשת ביטחון רבה יותר מיתד תקועה בקרקע? יתד שמחזיקה פינה של אוהל, מבנה, מחסה. יתד שמחזיקה גדר, גבול, חומת הגנה. האדמה לא שייכת לאף אחד אלא עומדת בפני עצמה בשתיקה שאין להפר. אפשר לנכס פיסת אדמה כזו או אחרת, אך הכל יהיה זמני במילא וצחוק הגורל הוא הצחוק האחרון. יתד הברזל מחלידה, … להמשיך לקרוא
מה אפשר ללמוד בשעה קלה על מקום? האם אפשר במסגרת זמן כזו לפתח מבט מעמיק, או שרק לגרד את פני השטח? והאם, בעזרת אימון וניסיון, אפשר לכוון את המבט בצורה כזו כך שלפחות יוגדר כיוון למחקר? כשבאים לעמוד על טיבו של מקום ועל טיבם וחייהם של האנשים שחיים באותו מקום, שעה היא זמן קצר למדי. על כן, … להמשיך לקרוא
מידי יום יצא מויש את ביתו שבכפר ושם פניו אל הקיבוץ השכן. שם, שכבה אהובת לבו חמדה על מיטת חוליה בבית הבריאות. כתמיד, נכנס בדלת הזכוכית ומכל חזותו מפציעה שמחה כבושה, שהאחיות לא פעם טעו לחשוב כי מדובר באופטימיות תמה. כשבא, כחול עיניה הנהדרות והמתוקות, נותר כבוי כלפיו. מזה שנים הייתה הולכת ושוקעת באטיות מייסרת אל … להמשיך לקרוא
הנוף תחת שמש החורף העדינה נותן עצמו למצלמה. האור הזוויתי מדגיש טקסטורות וטופוגרפיה, מספק מגרש משחקים למי שמחפש למצוא ולגלות את מה שמסתיר המקום. כל מקום. סרט הצילום ויסטה של אגפה מציע צבעוניות רוויה עם נטייה לצבעים חמים וטווח דינמי מוגבל, שמתבטא בקונטרסט גבוה. אני משער שהוא מותאם יותר לתנאיי מזג האוויר האירופאים ופחות לשמש הישראלית, … להמשיך לקרוא
קליק'נ'רול 